כתביו של מר שושני
על כתביו של
מר שושני
מר שושני, הוא כינויו של חכם יהודי שגאונותו כמו גם מסתוריותו הותירו רושם ייחודי על כל מי שפגש אותו, גדול כקטן. מר שושני היה מורם של הוגי דעות מפורסמים במאה העשרים ביניהם עמנואל לוינס, אלי ויזל, אנדרה נהר, יהודה לאון אשכנזי (מניטו) ושלום רוזנברג. תלמידיו ראו בו מורה נדיר, שהשפיע רבות על חייהם והגותם.
לאחר פטירתו של מר שושני, נמצאו באחת ממזוודותיו כמאה מחברות בכתב ידו ודפים שונים. בחייו לא נתן לאיש לראות את הכתבים ואת תוכנם. כתבים אלה, כמו גם מחברות ודפים נוספים אותם הותיר בבתי תלמידים בהם שהה – נשמרו אצל תלמידיו הקרובים. המחברות ממוספרות, חלקן באדום וחלקן בשחור, ונראה כי המספור הראשון נערך על ידי מר שושני עצמו ולאחר מכן ככל הנראה נוספו מספורים שונים על ידי התלמידים שמחברותיו היו בידיהם. עם זאת קשה להבין את שיטת המספור ומשמעותה.
לאורך השנים, נערכו ניסיונות שונים על ידי תלמידיו ומלומדים נוספים, לפענח את המחברות או חלקים מתוכן, אך מפאת קשיי המשימה לא התפרסמו המחברות ואף לא הניסיונות השונים. המחברות כתובות באופן תמציתי, מלאות רמיזות ודילוגים. זו הסיבה שקשה להבין ולקשר בין הדברים הכתובים בתוך המחברות. אך מתוך שלל הכתיבה והסימנים השונים במחברות, נראה שלמרות הקושי הגדול בהבנתן, הן מהוות עדות ללימודו של מר שושני ושיטתו בלימוד בתוכנן ובאופן כתיבתן
במחברות מופיעים קטעי מקורות בזה אחר זה, כמעט ללא מילות קישור. על קורא המחברות מוטלת המשימה להבין את הקשרים בין המקורות ואת המחשבה העומדת אחרי צירופם יחד. לעיתים, במהלך הכתיבה מודגש חלק מהציטוט, לעיתים חלק אחר מהציטוט מושמט ולעיתים מקורות מחוברים זה לזה. מקורות רבים (ובעיקר פסוקי תנ"ך) לא מובאים בלשונם אלא בהפניה למיקומם במקרא (לרוב הפניה מספרית) או לחילופין במילות מפתח על פי הבנתו של מר שושני. כמו כן, כתיבתו נעזרת בסימונים גרפיים, המוכרים מהשפה המתמטית. במעקב ועיון אחרי המקורות השונים המובאים, השמטות מתוך מקורות אלה, הדגשות בתוך המקורות וקישורם עם המקורות שסביבם, אפשר לנסות ולהתחקות אחר אופי לימודו של מר שושני ומתוך כך לנסות ולגלות מתוך ההקשרים הטקסטואליים את כוונותיו ופרשנותו.
תופעה נוספת במחברות, היא רשימות של מילים ומספרים. פעמים רבות מר שושני לא כתב את דבריו ברצף, אלא ערך רשימה. רשימות אלה ממוספרות, כאשר לאחר כל מספר מתוך הרשימה, מופיעות מספר הפניות למקורות. חלק מהרשימות הן רשימות מוכרות וידועות שכנראה מר שושני התייחס אליהן בלימודיו, וחלקן נראות כרשימות פרי יוזמתו ומחשבתו.
גרפיקת הכתיבה
על פי רוב, המחברות כתובות בשורות לרוחב העמוד, אך לעיתים מופיעות מעין השלמות לכתוב או הערות עליו הכתובות במאונך. העמודים עצמם מחולקים לעיתים ליחידות שונות, הנפרדות על ידי מרווח בין הפסקאות או על ידי קו שחוצה את העמוד. לעיתים קרובות ניתן להבחין במחברות בגלישה של פסקה לעבר מקומה של הפסקה הבאה. גלישה זו לרוב מתוחמת על ידי קו שמבדיל בינה לבין הפסקה המקבילה. המחברות מלאות ברווחים בין הפסקאות. יכול להיות שהשארת מרווחים אלה נועדה לאפשר השלמה לאחר זמן של הפסקאות. תופעה נוספת שקשורה לרווחים היא דילוג על דפים. בחלק מן המחברות דילג מר שושני על דפים ועל עמודים. אפשר לראות דילוג זה לא כסתם טעות, אלא כהשארת מקום להרחבת הנושא הקודם בו עסק.
בתוך הפסקאות עצמן מצויים כמה סימנים גרפיים החוזרים על עצמם. סימנים אלה מושאלים מהעולם המתמטי ומשמשים במחברות כמעין צורת כתיבה מקוצרת. הסימנים הרווחים הם:
- שלוש נקודות המופנות כלפי מעלה- משמעות סימן זה הוא "לפיכך". (סימון זה מופיע בתעתיק כמשולש כשקודקודו כלפי מעלה).
- שלוש נקודות המופנות כלפי מטה- משמעות סימן זה הוא "מפני ש". (סימון זה מופיע בתעתיק כמשולש כשקודקודו כלפי מטה).
- סימן שוויון- משמעות סימן זה הוא שהדברים שווים זה לזה.
- סימן שוויון עם שלושה קווים (זהות)- משמעות סימן זה הוא שיש זהות בין כל המרכיבים.
שימושו של מר שושני בסימונים המתמטיים מעיד על אופי חשיבתו והקשר בין התחומים בהם עסק, שילוב בין מדעים מדויקים לבין עולם רוח ותרבות. כמו כן אפשר לראות שימוש זה כדוגמא נוספת לכתיבה התמציתית אך המובנית בתוך המחברות.
בחלק מן המחברות אפשר לזהות עטים שונים בהם כתב מר שושני. אפשר לשער ששימוש בעט שונה מעיד גם על זמן כתיבה שונה.
קרדיט: ד"ר יעל לוין, באדיבות משפחת מינץ
מחברות
- מספרי המחברות מותאמות להופעתן בקטלוג הספרייה הלאומית