כתביו של מר שושני

מחברת 1CH12

מחברת ללא כריכה, שעל גבי העמוד הראשון שלה רשום המספר 33. במחברת שישים דפים, שעל גבי ארבעים ושמונה מתוכם כתובים דברים (ושאר הדפים ריקים). במחברת ישנן התייחסויות לחסידות - אדמורים, חצרות, שושלות, אמרות ותורות. ישנן התייחסויות מיוחדות לקאצק ולאיזביצה. בהמשך המחברת ישנם ציטוטים מתוך 'קערת צימוקים' מאת דב סדן. במחברת ישנו גם עיסוק בעניינים גיאוגרפיים של ארץ-ישראל בהתייחס למופיע בספר יהושע. בהמשך ישנו עיסוק בענייני תוכן ולשון בפסוקים מספר יהושע ומספרים אחרים מן המקרא.

מוזמנים להשאיר בתגובות את הפענוחים, המחשבות והחידודים שלכם

תגובה אחת

  1. בעמוד 6/2 הוא מתייחס להנהגות של כמה אדמו"רים.
    "צדיקי גליציה כעסו על צבי רימנוב שכפה על עשיריו לתת כו"כ [כמה וכמה?]" - כלומר שנטל מהם סכומים גדולים. "עוד בחצר רופשיץ [...] רגשות ק' [קודש?]" - אולי הכוונה שכבר שם התפלל בהתלהבות כדרכו.
    "פרימישלני: עד מ' [מתי] יסתכל במאכל, כל שלא נתיישן טוב, אח"כ (?) יין בהיפך" - שביין דווקא ישן הוא טוב, כנראה משל לעניין בעבודת השם.
    "פשבורסק (לאיש שהתאונן שראשו כואב מריכוז בתפילה): מה עניין ראש לתפילה (הרי זה) = עבודה שבלב."
    "בונים (מפשיסחא?) למתפלל: בלב - יפות דמעות, ולא ב'מחזור'."
    "טשורטקוב לסטרטני (שהיה מתפלל בהתלהבות): שמא תנסה מיט גוטנס [בטובות, יידיש] קודם".
    "רוזיני: העוסק בפח - פחח, בטחינה - טוחן, בגראבע יונגען [עם נערים גסים] - גראביאן [אדם גס] על שם מלאכתו". כלומר מי שמתעסק עם פוחזים הוא בעצמו פוחז.
    "היהודי: בחינה לדרך הישר = אהבת ישראל" - המבחן אם הוא צועד בדרך הישרה, אם יש לו אהבת ישראל.
    "אוי - אה, ובעברה להיפך" - מעשה בר' ברוך מסרט חתנו של ר' ישכר דוב מבלז, ביום חתונתו טבל והמקווה הייתה רותחת, נאנח: אוי! כשיצא הרגיש התרעננות, פלט: אה! אמר לו חותנו: כך הוא בכל דבר טוב בתחילה: אוי! קשה, אבל בסוף: אה! נעים. בעברה - להיפך, תחילתו מתוק וסופו מר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *