מחברת 1CH13

מחברת שעל הכריכה שלה רשום המספר 35 (בעט אדום). במחברת עשרים דפים שמתוכם בארבעה-עשר דפים כתובים דברים (ושאר הדפים ריקים). במחברת עיסוק בעניינים מדעיים - אסטרונומיה, ביולוגיה (של חרקים), גיאוכרונולוגיה. ישנם במחברת גם טבלאות ושירטוטים.

מוזמנים להשאיר בתגובות את הפענוחים, המחשבות והחידודים שלכם

2 תגובות

  1. סיכול אותיות- אָנַגְרָמָה
    מר שושני הציג לתלמידיו את מפת שיטות הלימוד השונות
    ובעיקר התלהב מצרימות שצועקות לחוקר שיחפש משמעויות נוספות.
    הוא מביא במחברת 13 בדף 30 רשימת אנגרמות מתנ"ך ומחז"ל.
    ככל הידוע לי הוא הראשון שמרכז כל כך הרבה אנגרמות ברשימה אחת.
    חז"ל וחכמי הקבלה התייחסו לאנגרמות כאמצעי לימוד.
    בין היתר, התייחסו אל אחת המילים בצמדים האלה
    כאל מילה שמפרשת את המילה השניה.
    כך שהחידוש של שושני בעניין זה הוא
    בעצם הבאת הרשימה באופן שמעתה והלאה
    אי אפשר יהיה להתעלם
    מאפשרות הלימוד המסוימת הזאת.

    [שמות נרדפים לאנגרמה: "סיכול אותיות", "שיכול אותיות",
    "היפוך אותיות" "סירוסי מקרא"; "צמדים בשיכול עיצורים".
    בקבלה היא נקראת "תמורה"]

    להלן הרשימה של מר שושני [בסוגריים ההערות שלי]:

    תחפרו-חרפה [חפירת המרגלים את הארץ גורמת לבושה של הארץ].
    עיף [לא מעבודה] - יעף [מעבודה]
    לעב- עלב ['לעב' קרובה ל'לעג' שמסבירה מה קורה למי שלועגים לו... הוא נעלב]
    בלהה- בהלה [חלום בלהות זה חלום שנבהלים ממנו]
    רעצ- ערץ ['רעץ' זה 'פחד'. כמו שמפחדים מעריץ]
    פחז- נחפז ['פחז' היא מילה מקראית יחידאית וקשה לפרשה. המילה נחפז מפרשת אותה]
    עכר- כער ['עכר' היא מילה קשה לפירוש, והמילה /כער/ מסבירה אותה.
    עוכר ישראל גורם לאומה הישראלית להיראות מכוערת]
    ערף-ירעף ['ערף' היא מילה קשה לפירוש והמילה 'ירעף' [ירד כמו גשם] מסבירה אותה.
    מכאן גם באים 'רעפים' שעל הגג שמגינים מפני הגשם].
    נגרזתי=גרזן-גזר ['נגרזתי' היא מילה יחידאית ומסבירות אותה בתור "חתכו אותי" המילים 'גרזן' ו'גזר' שהן אנגרמות].
    קרצ-קצר ['קרץ' מילה קשה לפירוש והמילה 'קצר' מפרשת אותה]
    פתר-פרש ['פתר' מילה שקשה להסבירה והמילה 'פרש', כמו גם המילה 'פשר', מפרשת אותה]
    אבה-אהב [בדרך כלל מסבירים 'אבה' במילה 'רצה', אבל התגלית של מר שושני יותר פיוטית]
    עלג-לעג ['עלג היא מילה מקראית יחידאית קשה לפירוש והמילה 'לעג'
    מפרשת אותה באופן יותר פיוטי ממגמגם שהוא הפירוש המקובל]
    יתעבר-בער [הפירוש המקובל הוא 'יכעס' אבל מר שושני מפרש באופן פיוטי
    יהפוך אותי לבער, לאחד שאינו יודע דבר]
    רמז-רז ['רמז' בלשון חז"ל היא אמירה לא מפורשת. מר שושני מפרש באופן פיוטי שרמז הוא סוד, או מה שמוביל את הסוד].
    סכל-כסל, ['סכל' מסבירים בדרך כלל כאויל, לא נבון, טיפש בגלל ההקשר "כִּי אֱוִיל עַמִּי אוֹתִי לֹא יָדָעוּ בָּנִים סְכָלִים הֵמָּה
    וְלֹא נְבוֹנִים הֵמָּה חֲכָמִים הֵמָּה לְהָרַע וּלְהֵיטִיב לֹא יָדָעוּ." (ירמיה ד כב)
    אבל מר שושני מעדיף להסביר באופן פיוטי שמדובר בכסיל].
    זעוה-זועה ['זעוה' היא מילה מקראית יחידאית קשה לפירוש והמילה 'זועה' מסבירה אותה.
    כתיב וקרי: וּנְתַתִּים לזועה [לְזַעֲוָה] לְכֹל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ ירמיהו טו ד].
    שמלה- שלמה ['שלמה' היא מילה מקראית די סתומה, אבל המילה 'שמלה' מפרשת אותה באופן פיוטי
    בתור יריעת בד שמכסה את הגוף בצורה שלמה]
    כבש-כשב [נדמה שמדובר בטעות קולמוס אבל מי שלומד יודע שכבש הוא הכבש הקטן וכשב הוא הכבש הגדול]
    חשוד-שוחד [חשוד הוא מי שחושבים שהוא מתנהג בצורה לא ראויה, אבל מר שושני
    מפרש באופן פיוטי שזה מישהו שנתפתה לכך, מישהו שכאילו קיבל שוחד].
    אליעם-עמיאל [אליעם בשמואל ב הוא עמיאל בדברי הימים א]
    תדמר- תרמוד [ העיר תדמר בלשון המקרא נקראת תרמוד בלשון חז"ל]
    יהויכין- יכניה [יהויכין ויכניה הם אותו אדם].
    אמוץ- עצום [ישעיהו היה הבן של אמוץ אבל מה זה אמוץ? מר שושני מציע כהסבר את המילה עצום].
    זרח- זהר [השמש זורחת אבל מאין באה המילה 'זורחת'? מר שושני מציע פירוש פיוטי: מזה שהיא זוהרת].
    יהואחז-אחזיהו [יהואחז ואחזיהו הם אותו אדם]
    תלגת-תגלת [תלגת שבדברי הימים הוא תגלת בספר מלכים ב]
    מסיכה- מכסה [במבט ראשון נדמה שהמילה 'מסכה' מקורה ב'מסך',
    אבל מר שושני מעדיף כמקור את 'מכסה' בגלל שהמסכה מכסה על הפנים]

    עוד כמה אנגרמות מאתר האינטרנט של האקדמיה ללשון עברית:
    אַלְמֻגִּים – אַלְגֻּמִּים (דברי הימים ב ב, ז)
    אֲנָקָה – נְאָקָה
    מַזְלֵג – מַלְגֵּז (בלשון חכמים מעין קלשון, ומכאן בימינו מַלְגֵּזָה)
    מַלְתָּעוֹת – מְתַלְּעוֹת
    עַוְלָה – עַלְוָה (הושע י, ט: "בְּנֵי עַלְוָה")
    נחלש- נחשל
    וגם
    נגע-ענג [המגיד מקוזניץ כתב שכל גזר דין היורד משמים, הוא על ידי אותיות התורה.
    וניתן על ידי שמיעת השופר ותפילה להפוך את צירוף אותיות הגזרה מצרוף רע לצרוף טוב:
    אפשר להפוך את ה"נֶגַע" ל"עֹנֶג", את ה"פשע" ל"שפע", ואת ה "צרה" ל"רְצֵה".
    ספר יצירה מ"ד: כ"ב אותיות יסוד קבועות בגלגל ברל"א שערים,
    חזר גלגל פנים ואחור,
    סימן לדבר אין בטובה למעלה מענ"ג ואין ברעה למטה מנג"ע.

  2. חשוב להדגיש שהתגלית של המילים [אנגרמות] שמסבירות זו את זו
    אינה תגלית של מר שושני.
    הוא רק ריכז את חלקן
    מצאתי חלק מהן בפירוש הבנת הנקרא מאת וולף היידנהיים בפירוש לפסוק דברים לב ב
    בפירוש מכלל יופי להושע י, ט מופיעים עולה ועלוה, זעוה וזועה
    ישכב ויכבש מופיעים בספר קרן הפוך מאת יונה פארזאנגער
    גער ורגע, להק וקהל, נקב וקבן, עלב ולעב מופיעים בספר
    מודע לבינה מאת רעדלהיים משנת 1820

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.