מחברת שעל הכריכה שלה רשום המספר 7. במחברת שמונה דפים, ועל גבי כל הדפים שבמחברת זו כתובים דברים. בעמוד הראשון של המחברת כתובים דברים המתייחסים לעניינים מתוך פרק א של ספר מלאכי. בעמוד השני כתובים דברים המתייחסים לבלעם, לברכותיו ולשם 'ישראל'. מתוך הכתוב בעמוד הראשון: "[...] המזבח = שלחן ה', ממנו אוכל. נבזה ומלוכלך להדיוט גועל נפש לאכל על שלחן מלוכלך בדמים [...]". מתוך הכתוב בעמוד השני: "[...] כי לא (הועיל) נחש (שלי) ביעקב ו(גם) לא (הועיל) קסם (שלי) ב(נגד)ישראל [...]". לאורך המחברת טבלאות (כנראה של חישובי לוח שנה). בנוסף ישנו דף נפרד המצוי במחברת וגם על גביו כתובים דברים, וכן כתובים דברים על גבי הכריכה הקדמית הפנימית של המחברת.
7 Responses
שימו לב שהמספרים הם פרק ופסוק (על פי מחברות אחרות)
רשימת מצוות
מר שושני כותב לפעמים את שם ה' באות י', ולפעמים באות ה'. לדעתי יש משמעות לעניין.
בעמ' 14 בחוברת זו מונח צעצוע צבעוני שלא סולק לפני הסריקה\זילום - דבר שקוטע את הטקסט.
ב. כדאי מאד שתעשו טבלה באתר בה רישום המחברות ותוכנן - כמו גם המספר הרגיל שרשום עליהן- לא זה הקטלוגי, כדי שיהיה קל להתבונן בתוכן ורק אז להחליט מה לפתוח. האופן שזה קיים כיום מתיש מאד ולא מגרה
ג. אשמח מאד לדעת היכן המחברות על הקבלה, וכן אם ישנן חישובים על המספרים בתנך, בפרק של משך שני הקדמונים, בפרק א ו-יא בבראשית
גילי, תודה על תגובתך.
1. אין זה צעצוע צבעוני שמונח על הדף האחרון.. לכל המחברות מצורף דף שהוא בעצם חזרה על אחד הדפים במחברת, עם טבלת צבעים, עניינים פנימיים של סקירות כתבי יד. הדף המדובר הוא אותו דף שמופיע בעמ' 6 באותה מחברת.
2. רישום המחברות - התעלמנו ממספרי המחברות המופיעים על הכריכה, שכן יש כפילויות (יש כמה מחברות שממוספרות באותו מספר) ודווקא כדי למנוע בלבול החלטנו לעבוד לפי המספרים הקטלוגיים שנבחרו בספריה הלאומית. כך תהיה אחידות.
לגבי רישום המחברות ותוכנן, ברגע שאנשים יתחילו לפענח ולהעלות באופן מסודר את תוכן המחברות, נוכל לערוך טבלה שכזו. המחברות הועלו קודם הפענוח ושושני עצמו לא השאיר לנו טבלה עם רישום המחברות ותוכנן.. עם זאת, בחלק מהדפים של המחברות באתר עצמו, ליד הכפתור להורדת המחברת, יש תיאור כללי של הנושאים בהם עוסקת המחברת, באדיבות האוצר של הספריה הלאומית שהעביר לנו את הרישומים שלו.
3. המחברות על הקבלה - להבנתנו יש איזכורים של הקבלה במספר מחברות. ראה את הסעיף הקודם, בכמה מהמחברות מצוין מה הנושא שלהן.
בהצלחה!
המחברת מתחילה בפסוק:
״וכי יבא הלוי מאחד שעריך מכל ישראל אשר הוא גר שם ובא בכל אות נפשו אל המקום אשר יבחר ה׳״ (דברים יח ו)
1. מסמן בקו תחתון את המילה ״דשער״
2. במקום ״מכל ישראל״ כותב (ק״ק [מכל י׳]
3. מוסיף פרשנות ״אשר הוא גר שם״ - אין זכות להשכיר
4. מוסיף פרשנות ״אשר יבחר ה׳״ - ע״י נביא בהסכם כל השבטים ולכן סתם.
המחברת מתחילה ב:
"יח,ו. וכי יבא הלוי מאחד שעריך (ק"ק [מרש"י] אשר הוא גר שם (אי"ל זכות להשכיר) ובא' נפשו אל המק' אשר יבחר [קו מתחת ל"יבחר"] י' = ע"י נביא ב[?אל"ב] הסכם כל השבטים [קו מתחת ל"הסכם כל השבטים"] [סימן 3 הנקודות כלפי מעלה] סָתַם. דאין נפ"מ בכל מקום שיבחרו, יבחר ו[?אל"ב]ז ושרת בשם י' א-להי-ו, ככל אחיו הלויים העומדים שם לפני ה' = עקרון השווי שלא ימנע העומד לזה שבָא, מצרות עין [סימן 3 הנקודות כלפי מעלה] העומדים שם לפ' י', ומחכים לשרת = ה, סבובים[?] מכל שבטיך, לעמד לשרת בשֵׁם י' הוא ובניו כל הימים - [?מל"ב] אחרי [?מל"ב] [?מל"ב] [סימן 3 הנקודות כלפי מעלה] [?מל"ב]. חלק כחלק יאכלו. [?אל"ב]ל האפש' שלא יגרשו הכ' את הלו' [סל"ב\מל"ב] אבל חזל חידשו [סימן 3 הנקודות כלפי מטה] [רווח גדול לכמה מילים, עם סימן או שניים והשאר ריק] 24 משמר, פ"א בשבוע, ב'פ בשנה, ואין בעיה [סימן 3 הנקודות כלפי מעלה] ברגל, כל העם בא [סימן 3 הנקודות כלפי מעלה] מכל ישראל ורק בקרבנות חג [?מל"ב ומחיקה ומל"ב] מ[?אל"ב] משמרות זל'ז - [סימן 3 הנקודות כלפי מעלה] 48 שבת בשנה-(ב חג) - [?מל"ב מחוקה], שדורש לשרת בשם = שירה, ע"כ בלוי קאי [קו תחת "בלוי קאי"] ---[קו ארוך] התפקיד של הלוי = יורו משפטיך לי' ([? מל"ב בר"ת] משפט) ותורתך לישראל (ת'ח בישיבה), לעמוד = להמתין לקבל שֵׁרות - רק אחד מקבל שרות ב[?אל"ב] זה, חוץ מעבודות שצורך ביותר מאחד"
מקראה:
אל"ב = אות\יות לא ברורה\ות.
מל"ב = מילה לא ברורה
סל"ב = סימן לא ברור
ר"ת = ראשי תיבות
וכעת הצעת הקריאה המלאה של התוכן:
[דברים יח,ו] וְכִי יָבֹא הַלֵּוִי מֵאַחַד שְׁעָרֶיךָ מִכָּל יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הוּא גָּר שָׁם וּבָא בְּכָל אַוַּת נַפְשׁוֹ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה'.
https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%97_%D7%95
(קצת קשה [מרש"י]
אֲשֶׁר הוּא גָּר שָׁם (אין לו זכות להשכיר)
וּבָא...נַפְשׁוֹ אֶל הַ... אֲשֶׁר יִבְחַר ה' = יִבְחַר ע"י נביא בו הסכם כל השבטים, "הסכם כל השבטים" מהו, סָתַם דבריו, משמע מסתימה זו שאין נפקא מינה איזה מקום, כי בכל מקום שיבחרו, ה' יבחר
ופסוק ז [דברים יח,ז] וְשֵׁרֵת בְּשֵׁם יְהוָה אֱלֹהָיו כְּכָל אֶחָיו הַלְוִיִּם הָעֹמְדִים שָׁם לִפְנֵי ה'
כְּכָל אֶחָיו הַלְוִיִּם הָעֹמְדִים שָׁם = עקרון השוויון שלא ימנע העומד לשרת לזה שבָא לשרת במקומו, מתוך צרות עין, כמשמע הָעֹמְדִים שָׁם לִפְנֵי ה', ומחכים לשרת = [דברים יח,ה] כִּי בוֹ בָּחַר ה' אֱ-לֹהֶי-ךָ מִכָּל שְׁבָטֶיךָ לַעֲמֹד לְשָׁרֵת בְּשֵׁם ה' הוּא וּבָנָיו כָּל הַיָּמִים ה, סבובים [1]מכל שבטיך, [2]לעמד לשרת [3]בשֵׁם י' [4]הוא ובניו [5]כל הימים - ה' אֱ-לֹהֶי-ךָ...בְּשֵׁם ה' שם שמים אחרי שמיים שם [ה'] משמע חלו"ח [חלק וחלק - השווה למשל במדבר יח, כ וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַהֲרֹן בְּאַרְצָם לֹא תִנְחָל וְחֵלֶק לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּתוֹכָם אֲנִי חֶלְקְךָ וְנַחֲלָתְךָ בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל]. חלק כחלק יאכלו [דברים יח,ח חֵלֶק כְּחֵלֶק יֹאכֵלוּ לְבַד מִמְכָּרָיו עַל הָאָבוֹת].
אבל האפשר? שלא יגרשו הכהנים את הלוויים [סל"ב\מל"ב] אבל חז"ל חידשו [סימן 3 הנקודות כלפי מטה] [רווח גדול לכמה מילים, עם סימן או שניים והשאר ריק] 24 משמרות היו, פעם בשבוע, פעמיים בשנה, ואין בעיה כי ברגל, כל העם בא כלומר מכל ישראל ורק בקרבנות חג וברשות מסרו משמרות זה לזה - [סימן 3 הנקודות כלפי מעלה] 48 שבת בשנה-(2 חג) - [?מל"ב מחוקה], שדורש לשרת בשם = שירה, על כורחנו בלוי! מדבר ---[קו ארוך] תפקיד לוי = [דברים לג, י] יוֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ לְיַעֲקֹב (תושבע"פ [תורה שבעל פה] משפט) וְתוֹרָתְךָ לְיִשְׂרָאֵל (ת"ח [תלמיד חכם] בישיבה), לַעֲמֹד לְשָׁרֵת = להמתין לקבל שֵׁרות - רק אחד מקבל שרות ברגע זה, חוץ מעבודות שצורך ביותר מאחד