מחברת 1CH4

מחברת שעל גבי הכריכה שלה רשום המספר 10. במחברת עשרים וששה דפים, ועל גבי כל הדפים שבמחברת כתובים דברים. במחברת ישנה דרשנות ופרשנות לפסוקי המקרא ולאמירות של חז"ל. חלק מן הדרשנות והפרשנות נעשה גם בדרכים של גימטריא וראשי תיבות. במחברת התייחסות למושג התשובה. בעמוד הראשון של המחברת כתובים דברים הנוגעים ליחס שבין המדינה והיחיד, ולשאלה מה מגדיר יהודי כ'יהודי'. מתוך הכתוב בעמוד הראשון: "[...] הגדירו מי יהודי כל הכופר בעז , לא רק יהדות בו. אלא שאף "נקרא יהודי" חבר לעם זה. שכל תפקידו לילחם בעז וא"צ שיאמין בה' כ"ש שיקבל עול מצות [...]".

מוזמנים להשאיר בתגובות את הפענוחים, המחשבות והחידודים שלכם

תגובה אחת

  1. חלק מפענוח העמוד הראשון, כולל פתיחת ראשי תיבות. נושא ראשון - גוי שכופר בעבודה זרה, מול יהודי שעובד עבודה זרה. חלק שני שמפוענח - תחילת ביאור המילה 'איכה' (יש עוד המשך לא מפוענח). חלק שלישי, גלות השכינה והופעת השכינה. ההסלתקות מהבריאה, והגילוי עד משה רבנו. יש קטע באמצע לא מפוענח, על משמרות כהונה. צריך לראות את שמותיהם בפנים ולפענח את הראשי תיבות. אשמח לשמוע תגובות.

    ...הגדירו מי יהודי. כל הכופר בע"ז, לא רק יהדות בו, אלא שאף "נקרא יהודי". חבר לעם זה שכל תפקידו להלחם בע"ז. ואין צריך שיאמין בד', כל שכן שיקבל עול מצוות. פרק עול ע"ז, די. ואשתו היהודיה – בארו = נכרית שפרשה מעבודה זרה = ? (כנראה בר) יהודה, שהכניס בני בר (חוץ) {הסוגרים במקור} ליהודה...
    וכן היה באמת ההיסטורית (?) – שלמה שנשא נכריות, ערפה ורות (שנשאו למכלון וחליון מבני יהודה) – אחרת לא היתה מפצרת (נעמי) בן שתחזרנה (אם הם כבר היו יהודיות) – ועמך עמי. לא נאמר שטבלה .... נהגה מנהג יהודית. (?) פרץ גדר, שה(צ)טרף אף שאחרי זה לא תקים דת ישראל.
    אבל בהפך יהודי עובד עבודה זרה, אף על פי שחטא יהודי הוא – ולא בזכות גזע, אלא בכח. והעולה על רוחכם (הָי֖וֹ לֹ֣א תִֽהְיֶ֑ה אֲשֶׁ֣ר׀ אַתֶּ֣ם אֹמְרִ֗ים נִֽהְיֶ֤ה כַגּוֹיִם֙ כְּמִשְׁפְּח֣וֹת הָאֲרָצ֔וֹת לְשָׁרֵ֖ת עֵ֥ץ וָאָֽבֶן: חַי־אָ֕נִי נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֣י יְקֹוִ֑ק אִם־לֹ֠א בְּיָ֨ד חֲזָקָ֜ה וּבִזְר֧וֹעַ נְטוּיָ֛ה וּבְחֵמָ֥ה שְׁפוּכָ֖ה אֶמְל֥וֹךְ עֲלֵיכֶֽם:) וחשב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח הפך לבם לשנוא עמו (במצרים, שלא יטעמו בין עובדי עבודה זרה). וכאן שבוגדי עם נטבחים על הולדתם בעם זה, הרי קדשו השם בעל כרחם – וגורל אחד לכולנו.

    הנביא שואל והעם שואלים, ואין יודע איכה. אף שדבר ד' בפי הנביא לא יבינה. א'י'כ'ה' – אמונת י' – תורת המוסר (? ?) הנותן לעוף ולבהמה (שור לחרוש, חמור למשא בהמתך לרכיבה) {הסוגרים במקור} – וכן בשביעית "ולחיה אשר בארצך" לאכלם בקדושת שביעית (? ?). לדר ודר קיימת אמונתך. כל ל' (לשון) אמת ואמונה אמונת הבטחה. שהאמין והבטיח הבטחה – בשמחה. (?? כנראה 'רק בנ"י – בני ישראל')

    7 רקיעים ... על השמים כבודו – ולא די להרחיקו, עד שירחיקוהו ז' פעמים עד רקיע שביעי... אדם קין אנוש מבול הפלגה סדום ומצרים סילקוהו עד שביעי, איוי, לקעמ (ראשי תיבות, אברהם יצחק ויעקב, לוי קהת עמרם משה, שבע דורות של צדיקים)הורידוהו. שכני ארץ – ישכינו שכינה בה, ואהיה מתהלך בארץ. (? ? ? ). ובחטאם סילקוהו (או לא זזה שכינה, אלא שבהסתר פנים, או גלתה שכינה עמהם ....) {הסוגרים במקור}... מ"מ חזקו ידים רפות, (?) ולקות, עד נכון יהיה הר בית ד'... ונעלה אל הר ד' אל בית אלוקי יעקב. רק מציון תצא תורה לכל הגויים, ודבר ד' לכל העמים מירושלים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.