כתביו של מר שושני

מחברת 1CH90

מוזמנים להשאיר בתגובות את הפענוחים, המחשבות והחידודים שלכם

8 תגובות

  1. בעמוד 18 בכתב מעל הסיכומים יש תאריכים שנראים כאילו קשורים לאירועים ממלחמת העולם הראשונה.

  2. מה שהצלחתי לפענח:
    עמ' 23
    ישמשו בקשת להשיג T גבוה יעשוהו ז'איר בין שני עפרוני פחם[...] ישיגו 3000
    הנ"ל אי"צ באסידוצע (acid?) כי כל א.ב.ס והמסתם במים המתכת ילך לשולל
    אם תחת pt (פלטינום) נקח pb (עופרת) אין שחרור גל
    אבל כשנסיר ונחבר העלקטרוד ע" חוט ק.
    יעבר בו זרם. הוויר (wire) נעשה בעצמו גנרטור לכן יקרא
    אקומילטר (accumulator) [=במכונית חשמל עזר לדינמו בלילה]
    וכן תמיד ביצור האלקטרוליץ דיסימטרי (dyssymmetry)
    ואם הדיסימטרי נוצרת ע"י עלקטרוד תקרא הפול (pole) [וואלטא = Zn-, Cu+, באסידוזע, אך יחלש מהר
    [סע... פולריז] ע"י ... H, לכן ישימו על Cu או C
    מסביבו מלנג' אקסודנ, ייצור המים
    בסאנערו (saniero?) ישמשו בקלנשע סביב C דיאקסיד מנגנז
    יש של בוקדאמאט (=של פוטס = אקסידנ ענרג'ק)
    יש שני מיני נוזל נבדלים ע"י וואל פארע
    והמחייב המתכת רוחץ במלחו (Cu בסולפאט שלו = דנועל
    לא H על המחייב. כ"א מתכת.
    (נראה שמר שושני קורה לאלקטרודה החיובית "המחייב" ולאלקטרודה השלילית "השולל")

    בחזוק הזרם יקרב המחט לנורמל כי אז שדה טרסטר = נגליג'נ
    בובין אלונג'ע = סאלענאיד (=סולנואיד) ? עם מחט או חברו
    מחט שואב

    לשדה נורמל זזה ע"י סולנואיד
    יכוון במובן הפיקס, אם הזרם = ?
    אך בגדול הזרם, ירחק, גרדועה האמפרמטר
    ובהחברו לזרמים חלשים נקרא ג"כ גלוונומטר
    הפיקס צריך שיהיה חלש (הטרסטר נחלש בחלק ע"י שאבום במצבים

  3. עמ' 26
    אברהם = אקס' ברלין ר'אס, היטלר, מוסליני ג"כ = א' באלף, בעניטא (benito) - ר - היטלר מוסולינו = מחצת
    ראש, ומחץ ראש אויביו, , מחצת ראש על ארץ רבה =
    רוזבלט או רוסיה
    =אדולף, בעניט a,b,c,d
    ומנגדיהם שמברלין, דלדיער[כאן לא אישים, רק כינוי משפחה, כי בלא לב הם. ג"כ "כרת שמם עשו"
    סעדע = התרפס
    נבואת כרתנו ברית לא יבואנו כי לאחרים. כזב מחסה.
    יעקב בחרד לבו, יפקיר מתנה אחת להרג. לא יחמול על בניו. בכל זאת חטאו. ויזבח לפחד אביו יצחק.
    ביני = הפכו = עין, יען [ראיתי עני עמי] וירא ה' כי סר לראות, עיני ה' אל צדיקים, כי נזונים
    בזרוע = גבורה, אך ליראיו, יראי חטא, אל תבא במשפט. רק עין ה' = אהבה, למיחלים לחסדו, דיקא.

    ת"ל חביב = ללכת אל בית אבל
    עין רואה בב"ר, ואוזן = ב'ק = ב"ש, עכשו הכל =
    בספר [התורה] נכתבים.

    5) ענני בר ששון כשאני מבקש שלוש עולם פושט
    ידו ויקחני בציצת ראשו וכשבקשתי ג' מהן
    עשיתים יושבים תחת העץ... כבודי מלא עולם
    דברתי עם איוב משערת.. מתוך הסנה

  4. עמ' 27
    1) בדמקרטי כל בור וטפש בוחר בשליט
    2) הקנאה הפרטית היא סיבה שריק ונבל יבחר
    כי הנבל יחניף הריק יהיה סוס לרוכביו
    3) גם החכם הנבחר ידיו אסורות ע"פ שעשועי הבל, חקי מנהג ומדינה, ונמוס
    אמון למנהגי אבות פרא. וצורות ציבור עתיקות
    [חרבה על שדנו ד"ת]
    4) ג"כ החפש = לנבל לדחות
    כהנ"י דת, ונבלים שבעים,
    אבל לא לשחרור מעול אדונים אכזרים.
    5) לאט ילכו. כי הסדר קבוע, ולא ע"פ דעת.
    רק הכל פורמליות, לא צדק, רק משפט, ועד עול
    ורצח ישוב משפט.

    אין עצה לעזור לאומללים
    כי לא ירצו בעזרה ויקחוהו
    על עוזרם לרצחו.
    המציאו דת ולאומיות לבצעם.
    ועזבום עכשיו כי ראו עזר במחריבי דת ולאום.

    הבור יחי עפ"ח האימפולס
    יתאו לחיים ולעונג
    באמת רק לאפשר החושיות
    החושיות = חזקה וחלשה
    [דמיונית או ריאלית, שכרונית או
    מאורעות] חלק ממנה =
    אימפולסי = הנאה, תאווה, נטייה ותנועה,
    וחלק דעתו = חיצוני ונייטרלי.

  5. עמ' 18: תארכים שקשורים למלחמת העולם הראשונה.
    עמ' 21: חישובי תאריכים שקשורים ללוח העברי
    עמ' 23-26: אלקטרוכימיה ומגנטיות
    עמ' 26: דרשה על הפתיחה "שבע יפול צדיק וקם". נראה שהיא מתקופת מלחמת העולם השניה, כי יש אזכור של היטלר, מוסליני ורוזוולט.
    עמ' 27-28: הגות חברתית

  6. עמודים 1-3 עוסקים בדרשות חז"ל על הפסוקים בעניין קרבן תודה.
    בעמוד 1, המשפט הראשון נראה המשך של משפט מעמוד קודם שנתלש.
    שורה מספר 1:
    חייבין בקרבן תודה, וארבעתם כתובים בתהלים מזמור ק"ז.

    בשורות 4-7 כתוב:
    וכן אמר רב יהודה אמר רב (מסכת ברכות דף נד עמוד ב) ארבעה צריכין להודות: יורדי הים, הולכי מדברות, ומי שהיה חולה ונתרפא, ומי שהיה חבוש בבית האסורים ויצא. (זה [הסדר?] הכתוב. ותוס' נתן טעם, דקרא נקט סדר המסוכנין יותר תחילה, וגמרא נקט המצוין תחילה).

    בשורות 8-12 הוא מקשר את הנושא הזה לפסוק "זבח תודה יכבדנני ושם דרך אראנו בישע אלהים" (תהילים נ כג), שלא הצלחתי לפענח לגמרי.

    אחר כך הוא מתייחס לפסוק בספר חגי: "שימו לבבכם על דרכיכם" (שורה 14).

    הוא ממשיך לדבר על קורבנות עד אמצע עמוד 3 (בסוף הוא מזכיר שוב פעם את תהילים נ כג). משם ועד עמוד 10 סגנון הכתב משתנה וכל עמוד מחולק להרבה ריבועים קטנים שבכל אחד מהם כתוב רעיון קטן.
    בעמוד 11 יש כותרת: "החלומות בתלמוד", ואז הוא מעתיק את כל הסוגיה במסכת ברכות על חלומות, עד עמוד 36. מידי פעם בצידי העמודים יש קצת הערות שלא הבנתי.
    על המשך המחברת לא עברתי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *