מי אתה, מר שושני?

מר שושני, הוא כינויו של חכם יהודי שגאונותו כמו גם מסתוריותו הותירו רושם ייחודי. מר שושני היה מורם של הוגי דעות מפורסמים במאה העשרים ביניהם עמנואל לוינס, אלי ויזל, אנדרה נהר ויבדלח"א שלום רוזנברג. תלמידיו ראו בו מורה נדיר, שהשפיע רבות על חייהם והגותם.

קורות חייו

את זהותו בחר מר שושני שלא לחשוף, והשאיר את עברו ואת פרטיו הביוגרפיים לוטים בערפל. עם זאת, לאורך השנים נאספו עדויות שונות שמאפשרות להתחקות אחר דמותו. 

מר שושני נולד ככל הנראה ב-9 בינואר 1895 בבריסק בשם הלל פרלמן, ונפטר ב- 26 בינואר (כ"ו טבת) 1968 באורוגוואי. על ילדותו כמעט ולא ידוע לנו. ישנה השערה שגדל בליטא או ברוסיה הלבנה, והיה שם לילד פלא שידע לדקלם ולשנן מקורות רבים על פה. לאחר מלחמת העולם השנייה, נדד מר שושני בין ארצות שונות, ביניהן צרפת וישראל בהן התגורר לתקופות ארוכות. את תקופתו האחרונה חי בדרום אמריקה שם נפטר מהתקף לב בסמינר לימודי לחניכי בני עקיבא ולמורים דתיים בו השתתף, לצד תלמידיו. 

את חייו הבוגרים ניתן לחלק לחמש תקופות שונות:

  1. תקופה ראשונה, א"י בראשית המאה ה-20. על תקופה זו אנחנו יודעים יחסית מעט. על פי כתבים שונים, נראה שבשנים אלה מר שושני היה תלמידו של הרב קוק בישיבת 'אוצר חיים' וכן למד בישיבת המקובלים בית אל.

     

  2. תקופה שנייה, עד מלחמת העולם השנייה. תקופת ארצות הברית ואירופה וכנראה צפון אפריקה.

     

  3. תקופה שלישית, השואה. על תקופה חשובה זו כמעט אין לנו מידע. בתקופה זו שהה גם בשוויץ (כשברח מפני הנאצים). תקופה זו הותירה רשמים בהגותו ובהגות תלמידיו.

     

  4. תקופה רביעית, התקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה, בה שהה בצרפת ובא"י. בצרפת לימד כמה מגדולי הרוח היהודיים בצרפת ביניהם ויזל, לוינס, יהודה לאון אשכנזי ('מניטו') ופרופ' אנדרה נהר; כששהה בישראל התגורר בכמה מיישובי הקיבוץ הדתי ובמקומות נוספים.

     

  5. תקופה חמישית, תקופת דרום אמריקה.

     

על תקופות חייו האחרונות (הרביעית והחמישית) יש לנו עדויות שונות, חלקן עולות מתוך כתביו של לוינס וויזל, וחלקן נמסרות בעל פה מתלמדיו ומאנשים שפגשו בו.

דמותו של מר שושני- המורה

בחירתו להיקרא בשם- 'שושני', ככל הנראה התרחשה במהלך התקופה השלישית- בזמן מלחמת העולם השנייה. הבחירה בשם זה נותרה עלומה. בין הפרשנויות שהוצעו לשמו, עלתה האפשרות ששמו של מר שושני קשור לסמל השושן.

לאחר מלחמת העולם השנייה נדד מר שושני בעולם, מלווה בשתי מזוודות. תלמידיו מספרים שלא היו יודעים מתי יגיע ומתי יעלם, היכן יגור ומה הם תכנוניו. התנהלותו של מר שושני כדמותו, נותרה מסתורית וחידתית. עדויות רבות מתארות את מר שושני כבעל הופעה לא שגרתית שנתפסה כמוזרה ולעיתים תוארה כמעוררת דחייה. יחסיו עם אנשים, לבושו, הדרך בה אכל וקנאותו לפרטיותו העלו תמיהה והרהור ואף ביקורת אצל אנשים רבים.    

עם זאת, שמו של מר שושני כמורה נערץ וייחודי וכגאון פנומנלי יצא למרחוק ותלמידיו השקיעו רבות על מנת לשמוע את שיעוריו וללמוד תורה מפיו. בכל מקום אליו הגיע, התקבץ סביבו קהל תלמידים לשמוע את לקחו. במקומות מסוימים העביר שיעורים שהיו קבועים לתקופת מה, לקבוצות או לתלמידים יחידים. ידיעותיו של מר שושני היו מופלאות. בקיאותו וחכמתו המופלגת בכל מקורות היהדות תנ"ך, תלמודים, ראשונים, אחרונים תורת הנסתר, ולצדם בקיאות עצומה במתמטיקה, פיזיקה, פילוסופיה, ספרות ועשרות השפות אותן ידע על בוריין הותירו את שומעיו נפעמים. 

תלמידיו, נזכרים בהערצה ובגעגוע למורה הדגול. הם מתארים את חווית הלימוד כחוויה ייחודית שעיצבה את דרך לימודם והשפעותיה ניכרות עד היום. לימודו של מר שושני היה נוקשה ומאומץ. אמירתו הידועה המעלה את שאילת השאלה על נס וממקמת אותה במרכז הלימוד, שיקפה את אופן התנהלות שיעוריו בהם היה הופך במקורות מוכרים ומקשה עליהם מספר רב של קושיות. עמדה זו של תמיהה וקושיה היה דורש מתלמידיו. חרף נוקשותו, דרך לימודו הקפדנית והאופן בו דרש מתלמידיו, רובם חוו את הלימוד כמעודד להשתפר ולהתקדם.  

קרדיט: ד"ר יעל לוין,
באדיבות משפחת מינץ